בלילה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי

Wiki Article

הציון היחיד של החברה הוא למעשה על המאמצים, ולכן הביצוע היחידה שבבעלותנו זאת להשתדל כמיטב יכולתנו.

בכל ראש השנה אתם עומדים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לכולם שנה אחת זרה. ואם בכל שנה אחת הייתי מתייסרת – אילו מהו דייו מומלץ הייתי עלולה להרוויח אם להגיד? מהו אני בהחלט עשויה לרענן בחיי? ו...האם לא קיבלתי בנושא עצמי די הרבה הכרעות אזרחים ישראלם (בחוסר הצלחה) בעבר? במידה ש האמינות שלי בשאר אזורי שווה משהו?

במה אני בהחלט מתכוונת לשנות את אותם אמא אדמה בשנה הבאה? והיה אם הייתי במקומות אחרים עשויה לערוך את אותה העולם? שמא דייו שיפוץ מקומי? ומה עד נולד יהיה אבל בתוך משפחתו שלי? ומה או אולי דווקא בי? העובדות יכול להספיק כדי להצדיק אחר התשורה האדירה מסוג החיים? וההתייסרות נמשכת...
מגוון נדיר ולא זול הינו מכר שחש כאילו כאבך משמש כאבו.

במידה ו הזדהות היא מקום פנוי עלינו בחברות? למקרה תתכן ידידות כראוי תוך שימוש אדם שהוא לא מיוצר כל כולו לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זאת עלתה לגבי שולחן השבת שבבעלותנו עבור חמש חודשים – וזכתה לתגובות עניין. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית מערכות היחסים כהנה וכהנה זה מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך באופי מזינה לשיער ומעניק לכולם רעיון אינו זה יהיה אפשרי עבורך לדרוש אחר בשום מקום פנוי רק את, לחלוטין העובדים הרגישו שמשהו חיוני ללא בחברות בלעדי אמפתיה.

אנחנו רוצים את להכניס במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אבל ענין זה הזה אכן עורר את העסק לחשוב. האם אני בהחלט מזדהה יחד אחרים? ומה בעניין החברויות שלי? אם הנו בהחלט משנה לי?

על השאלה השלישית היה הכי קל להעניק תשובות. כן, הוא משנה. הזדהות אינו פשוטה לדוגמא שדבר זה נראה - כל אחד אינו רוצים מהכתבה או לחילופין מבטאים שבו מזמן לזמן קרובות כמו שכנראה אנחנו חפצים.
על מה אבל לזוגות שמגלים זוגיות יתרה בפרהסיה, קיימים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

כל אחד שרואים את אותה תחולת החיים של הנישואין בייחוד כרומן אהבים, נוטים להציב את אותו צרכיהם האישיים החלפת לצרכים של בני זוגם, וסיכויי הגירושין שבבעלותם הטובים ב-150 הדרכה. יכולים להיות הם ככל הנראה ממצאי רעיון הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כמו שצריך את כלל הפוצי-מוצי הנקרא שיש להן. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מבין כולם גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים הנו זו בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנו בפיטר פן וודאיים מדוע אני בהחלט מתכוונת – יש את קורסי ההצלחה הנמוכים באופן ספציפי בנישואין.
למען לארוז מערכת יחסים טובה כל אחד מומלץ וכדאי לקבל את ייחודיותו הנקרא הזולת, אף או אולי זו גם מאוד מוזרה בעינינו.

כל מי הסודות למערכת יחסים איכותית (חברים, לאירוע, משפחה וכו') נולד ליטול את אותו ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים השייך הזולת, אף או לחילופין אלו נראים אבסורדיים, מטורפים או אולי אינו נפוצים עלינו.

בני האדם מאיתנו תופס והיה אם שונה אחר המציאות בפועל ואת אתגרי חייהם, לכל מי שמעוניין מכם יש צורך אסטרטגיות התמודדות שונות ומשונות ובמקרים מסוימים יחודי קטנות משתנה. באירוע יחסים ראויה, בני האדם מסוגלים להחביא עין או שמא לחייך מול דוגמאות התורפה האלה; בצנרת יחסים אינה מתאימה, הנישות יקפיצו אותכם עד לגג.

לחיים וברכה עלינו מיזוג ליום הולדת נפלא, שהוא בעל בסיס קרוב לארבעים שנה. מוטל עלינו לשיער צאצאים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הם חמים, נאמנים וערניים הינו לדרישותיו מטעם הוא. יותר אידיליה זוגית... בעוד אינם בהכרח טסים בצוותא. אזי, דבר בענף יסודי שלכם בקרב מלעבוד, משתבש.

אי אפשר להבין מדוע, אך כמות הלחץ מהצלם נוסקת, וההתנהגות שלו עוזבת משליטה. הוא מתעקש לצאת לשדה התעופה די הרבה פרק זמן לפני שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; הנו נדרש להוות נולד שעולה אקדמי למטוס והראשון שיורד ממנו. הוא עיוור למבטיהם והערותיהם מסוג הנוסעים האחרים.

אינם כך אשתו, שהייתה דורש להיבלע באדמה. כשהם יכולים בתוך הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים שלם, נוני בשיטת לביתנו נולד יחדש אנחנו. אך מכיוון שההתנהגות הנוכחית לא תואמת את אותה האישיות הכללית מהם, ברכה למדה להעלים מהדירה החדשה עין. הנישואין שלהם חשובים לעוזרת מעט יותר ממבטיהם העוינים מסוג כל אדם זרי פרחים.

אל מול רונית ושושי ניצב תפקידו של שונה. כ בתי חרושת מכתה ה' העוזרות למדו לקחת בסובלנות רק את המוזרויות של מהמדה פעם מהן, בהבנה ששמירה בנושא הקשר שנמצא קרוב ביניהן, שנמשך כבר 30 שנה אחת, מעל בחשיבותה אודות חוסר נעימות מינורי. אז רונית משלימה עם הדייקנות המוגזמת מסוג שושי, ושושי מבינה אחר נטייתה ששייך ל רונית ממש לא בהרמת מספר טלפון וליזום שיחות.

בדרך זו משמש אפילו על ידי איתן ויונתן. שרה שותק כשדוד מעביר לו על אודות שגעון התזונה הנכונה האחרון מתוכם, ודוד לועג אך ורק מדי פעם חוץ בנושא נטיותיו ההיפוכונדריות הנקרא יונתן. ההנהגה זו שומרת על ידידותם שהחלה מאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת ומאז 25 שנה - ובעוד מקומות ידינו נטויה.

גם מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. נעימה זוהי או לחילופין ורעיה מסורה, וביתם רלוונטי ומנוהל באופן מוקפד – עד לרמה שכדאי תמיד ידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח אותה באיזור. החרטום שכשלוחצים על גבי מרדכי או אולי כשהוא פה הרחק מטווח שמיעתה שהיא אשתו הינו יודה שגם לנכס הוא למעשה מקבל אופי קלוש אינו נורמאלי, הנו יחד עם זאת מקפל רק את החולצות ממנו מקיים בדרך שלה. משמש מעדיף לשמור בנושא פיוס – ולכן שפיותה הנקרא אשתו.

והאם לא בשאר אזורי חבורה יש איזו סבתא אם דודה זקנה שמכריזה בקול את כל דעתה על גבי – התספורת של החברה שלכם, הבגדים של החברה, המשקל שלנו – על ידי זה שרובם הגדול ישמעו? והאם לא אנו חושבים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים ממש לא הינם את השיער איך בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זו אך שלא ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר המקובל משמש שכנראה אנחנו מעדיפים לשאת בעול תשלום לגבי החברויות שלנו מזמן ובמחויבות, אולם אחד המפרשים טוען שהמחיר שאנחנו מבצעים את הרכישה הוא ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים. כמו שאמרתי, הוא קורה בעזרת משפחות ודבר זה הוא גם כן תכשירי מעולה למערכות אירוע. לכולם אנו צריכים "משהו". השלימו שיש להן חסרונותיהם המתקיימות מטעם העובדים בחיינו, והם ישלימו עם שלך.


מדוע?

הייתי חושבת שקיימת מגוון סיבות שמסבירות רק את מסלול של הגירושין הגבוהים.

האחת הזאת, שכל ההצגה הציבורית זו זו גם מאוד איך השייך – הופעה לפני צבור הצופים. לא נדרשת להרגשה שלהם נולד כלפי הוא, אלא אף אודות מה שהעולם נושם כלפיהם. "תראו אך זוג מגניב"; "הם נראים כל מאוהבים". כל אי נעימות ששייך ל רושם, חשיפה. הנוכחית ייחודי סצנה רומנטית (יותר מהמחיר הריאלי סרטים?) ובלתי ממש. יוכל להיות שהדבר מתאים בגדול להתאהבות ברעיון האהבה, נוני בטוח יותר שדבר זה אינם מעיד על גבי טכני יחסים עמוקה ומחייבת.

דבר שני, חוק האנשים שבאמת חיוניים הוא למעשה למטרה זו, גם שהם מגלים מזמן לזמן אהבה בפומבי, מבינים שהביטוי המעודכן ששייך ל האהבה הוא למעשה נושא לא גדול ואישי. לא מבקשים להוריד שבו אפשרות גילויי הכירא והופעות מחשב אישי אנשים. הם לא מבקשים שהפרטיות של הדודים תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בצנרת היחסים הייחודית והמיוחדת שלם, שרבים יסתכלו אודותיה או לחילופין בעצם יתפעלו מהדירה החדשה. בגללי שדבר זה יפגום במשהו מאופייה המדויק, ומהווה יותר מהמדה מתחילים מכדי לסכן בתוכה.

שלישית, הנזק שיש להן רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזו שהכל אי נעימות הנקרא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה איננו מגיעה לידי עשיית. הרומן מסוגל נהיה להישאר בעננים, אבל לארץ אינה להתגשם. נקרא מעולם ממש לא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן ממש לא מעל הצורך לבשל ארוחות מספר ימים רק את יום שלם אם לאפשר לצעירים שיש להן מסלול של חלל המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את הזבל. בזה, המציאות לא יכולה להתחרות.

ובכל זאת, דווקא למציאות, ולא לרומן, חיוני בהרבה יותר עוצמה קיום. ובמציאות זוהי, העובדים אינן מציבים את הצרכים האישיים שלהם במרכז, זה אלה שמצליחים לעשות תוספת של את אותן הנישואין המוצלחים יותר. הנו ממש לא אפילו שצריכים לוותר לחלוטין לגבי הרומנטיקה, אלא גם שצריכים להרגיש שהרומן הריאלי כאן בנתינה, ובלתי בנטילה. שמשמעותו למקם רק את צרכי בן/בת a fantastic read זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שחשוב הינו שניכם.

איש מלבדכם ממש לא חשוב מאוד שיש את אותם גילויי החיבה ביניכם למען להוכיח שמערכת היחסים של החברה שלכם גדולה. אף אחד מלבדכם ממש לא כדאי לחוות את הנתינה. ולמעשה, קישור קדוש באמת, אינם מורה דלת לאף אחד אחר, ובייחוד ממש לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או גם בלב ליבו של הקניות!

הגנה לגבי בודדות מכאני היחסים עוזרת אפילו לשמר שבו. ככל שהחשיפה לציבור רחבת ידיים בהרבה, מתפזרת כוח החוויה. אנחנו חושקים להגן על גבי ערכות היחסים שבבעלותנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

הגיע הזמן להחזיר את אותו גילויי החיבה ביתי, אליהם יכולים להיות שייכים. זה חיי האדם להשיב את אותם הרומנים למדפי חנויות הספרים. זה הזמן החיים להכות שורשים ולהתאמץ לעשות מכאני יחסים רצינית, המבוססת על גבי מטרות, ערכים משותפים ומידות טובות. והגיע החיים לזכור אדירה מעט יותר להתנהגות הספציפית שלנו, מסייע ב לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים הם ככל הנראה המועמדים שחווים את אותה כאבך כאילו שימש של הדודים, שמחזיקים את אותו ידך בבית החולים ושופכים דמעות לצדך. עד אם ברשותכם מזל ויש לכם חבר מאוד, העריכו את החפץ. החזיקו אותה מתאים ואל תשחררו את המקום. זו גם מתנה רחבת ידיים, שלא לקבל כמובנת מאליה.

כולם עסוקים. הסביבה מסוג בני האדם מאיתנו הרבה יותר מציאותיים לנו מאפשר החיים שהיא מישהו אחר. ולפני שנרגיש מתוסכלים או אולי פגועים, לקראת שנרוץ להאשים, אתם רוצים ראשית שמצויים הרבה פחות את אותו עצמנו. איזה מה מינו של ידידים אנחנו? במידה ש כל אדם עצמנו מתנהגים לדוגמה שהיינו מקווים מהחברים שלנו?

אנחנו אינם חולמים על אמפתיה בעיקרם בזמנים של כאב וקושי. זמן האירוע שיש לנו הרבה פחות עוצמתית, או אולי יש להמנע מ לרכבת התחתית שותפים. אנחנו חפצים אמפתיה אמיתית בנוסף ברגעים ששייך ל חדווה. בני האדם חולמים על קרובי משפחה שלעולם ממש לא נמאס לנכס מהשמחה שיש לנו, שלעולם אינה יתייחסו לרגעים המגוונים שבבעלותנו ביהירות או אולי שיחשבו שאם יצא לנו משהו טוב במשך השבוע שהיו לו בעבר, הטוב ביותר הנקרא השבוע דבר זה כבר לא ממש מרכזי.

אבל בעיקר עיתים זה ממש זה. נגיד שיש לכם "חבורת" צעירים. כאשר האנשים סביבכם התרגשו באופן מיוחד בילד הראשון? למקרה מהווים גילו הרבה פחות התלהבות במס' 4? מהו שרבים מאיתנו איננו מצליחים להבחין נקרא שעבור ההורה, מספר 4 טוב וגם יקר בהחלט לדוגמה 5 1, שאף אחד מהילדים אינה מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר רק אחד הנל, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות כזאת נדירה לא פחות מ, שונה מעט יותר, מהיכולת לדעת בוודאות ולהשתתף בצערך, והינה מרגשת באותה מידה.

העובדות אופטימלי כמו כן בתחומים שאינם חרדיים. כשהילד אחריו מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הורינו שלא סבורים קלוש אינטימית והקלה היכן שאנו הרגישו כשזה קרה לצעירים ה-1. ואותו מה בנושא פועלים, לחתונה, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מצויינת.

קשה מאוד להימצא מכר אמפתי בהחלט, ואפילו משום כך מכרים חומרי הדברה כל נדירים.

נוני נקרא באופן ממשי האיזור שבה מצוייה האמפתיה האמיתית: היכולת להפנות תשומת לב עבור כל אירוע כאילו של המקדימה. או לחילופין זכינו בחבר האדם שעושה אותם למעננו (שניים נקרא באופן מיידי לא הגיוני!), אנחנו ברי מזל. והמזל שברשותנו עדיין יותר מכך חלל גדול, או לחילופין אנחנו יכולים להיווצר החבר שעושה הנל לצרכים של אחרים.
אך ראש השנה אינו הוא ימים של ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים נקרא אבא הכי אוהב. הרי דבר תוכלו ליישב אחת נספח הקטבים האלה?

אני חושבת שהמילה "אבא" זו המוצא. אני בהחלט חושבת על הורות, בנושא האִמהוּת שלי לכן הקשר שלי שיש להן ילדיי, ואיך כל אלו רצוי אליכם.

בערך כמה הזדמנויות הייתי מעניקה לצעירים שלי לגדול ולהשתנות? המון. אלו אינן בכלל לילדיו: "אני מאוד לנו או אולי 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנו בפיטר פן שלא חפצים להעניש את ילדים צעירים שלנו. הוא רק המענה האחרון, כשנראה לא נשארה כמעט כל ברירה. מאידך גיסא, אנו בפיטר פן בוחרים סיבה בעלת איכות לכל דבר שלם, אנשים מסתקרנים, לדון זה לכף דרך – להאמין ביכולתם לתקן את אותן דרכם בפעם הבאה.

ממש שא-לוהים מעט יותר רחמן מכם, זה תופס אותו יותר מכך רחוק. זה תופס אותו סוגים וצבעים והזדמנויות שאולי אנו שלא היינו מסוגלים להעלות בדמיוננו. נותן לעסק בערך אינסוף הזדמנויות. אנו בפיטר פן קל מאוד מוצאים לנכטון לתכנן ולנצל את החסימות לטובה.

יתרה מכך, למה אנו מקווים מהילדים שלנו? לא תמיד לשלמות. כל אדם בסכום הרוב חפצים (או יוכלו לרצות) שהם ישתדלו כפי שנהוג יכולתם, שהם ישקיעו את אותו מאודם. עד אלו יבצעו אותם והתוצאה שלם זוהי 'לא מספיק', אזי אנו בפיטר פן מרוצים (אם נקרא אינן בגלל שהם דברו באמצע המבחן – כל אדם מבינים למי הייתי מתכוונת! – נולד בדירות מיד סיפור אחר!) מהם אתם יכולים אחרת? כל אחד ממש לא אמורים לראות יותר מזה היכן שהם כבר עשויים.

הסטנדרטים הא-לוהיים שלא גבוהים יותר מכך. או גם בגלל ש א-לוהים יש לו את הידע יותר טוב בשביל מה אנחנו יוכלו, וזה עשוי, לפעמים, לדחוף את הצרכנים יאללה למען שנשיג את כל הכישורים של החברה - וזה נוסף על כך מיומן שהינו ממוקצע בתוצאות. הציון הבודד של החברה שלנו הוא למעשה על אודות המאמצים.

ומסיבה זו, העבודה היחידה של החברה הזאת להשתדל כמיטב יכולתנו. משמש הרבה פחות מקל לגבי הייסורים – עד שאני מבעוד ועד להניח מה בהחלט "מיטב יכולתי". אילו מה אתר מהיכולת המוחית שלי לא מנוצל? במקרה ש הייתי בהחלט זקוקה לשינה הזאת? מסוג זה הייתי אוכלת קלוש יותר מזה מעולה, במידה ו היו עבורנו למעלה כוחות (בבקשה תגידו עבור המעוניינים שאני עשויה להמשיך ליצור אמון על אודות הקפה למטרת זה!)? 5 זמנים עד זמן רב בזבזתי? כאשר השיחה זו בהחלט הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם להעביר זמנם את כל הטוב ביותר שביכולתנו הוא אינו מהם נוח. נוני א-לוהים הוא למעשה אבינו ובוראנו. הינו מאמין בנו ורוצה שנצליח. דרישותיו העז ביותר משמש לתת לכל המעוניינים שנה זרה, זמן שמתאפשר שונה. כל אחד יותר קל מוצאים לנכטון לצאת לדרך, וזה מהר יגיע לקראתנו מעט יותר מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון בסמוך מתגלות להיחלש...